מחקרים ממוקדים

ב-29 באוגוסט 2024, פורסם מאמר מערכת בשבועון אלנבא' של דאעש, בו נקראו מוסלמים באירופה לבצע פיגועים במתווה של "זאבים בודדים" נגד יהודים ונוצרים כנקמה על המלחמה ברצועת עזה ועל תמיכת הממשלות בישראל; המאמר פורסם בעקבות שני פיגועים בגרמניה וברוסיה, עליהם קיבל דאעש אחריות בטענה כי הם בוצעו "כנקמה עבור המוסלמים בפלסטין". להמשך קריאה...

בלילה שבין 28-27 באוגוסט 2024, פתחו כוחות הביטחון הישראליים במבצעים לסיכול טרור בג'נין ובסביבתה, במחנה הפליטים נור שמס בטולכרם ובמחנה הפליטים אלפארעה שבאזור טובאס. המבצע בג'נין נמשך (נכון ל-2 בספטמבר 2024), בעוד ששני המבצעים הנוספים הושלמו. לוחם צה"ל נהרג ולפחות עשרה אנשי כוחות ביטחון נוספים נפצעו; במהלך הפעילות, הכוחות הרגו יותר מ-25 פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובחילופי אש, בהם מפקדי התארגנויות בטרור בג'נין ובטולכרם, עצרו מבוקשים, איתרו מעבדות חבלה ואמצעי לחימה רבים והשמידו מטענים שהוטמנו בצירי התנועה; במקביל למבצעי צה"ל, בוצעו שני פיגועים. שני מחבלים במכוניות תופת התפוצצו באזור גוש עציון, שלושה אנשי ביטחון נפצעו. שלושה שוטרים נורו למוות בפיגוע ירי בדרום הר חברון. מכונית תופת נוספת התגלתה ליד היישוב עטרת; במהלך 2024, ניתן לזהות מספר תהליכים ומגמות שתרמו לעלייה בפעילות הטרור ביהודה ושומרון, ובמיוחד בצפון השומרון, שלהערכתנו צפויים להימשך גם לאחר פעילות כוחות הביטחון: מאמצים של חמאס ושל איראן לעודד פעילות טרור באמצעות הסתה, הכוונת פיגועים והברחת אמצעי לחימה וכסף; שיתופי פעולה בין התארגנויות טרור חמושות שמשתייכות לארגונים פלסטיניים שונים; שימוש גובר במטענים רבי עוצמה לפיגועים ביהודה ושומרון ובתוך ישראל; ניסיונות גוברים לפיגועי ירי לעבר יישובים ישראליים במרחב התפר. להמשך קריאה...

ב-8 באוקטובר 2023, פתח חזבאללה חזית לחימה נגד ישראל מלבנון כתמיכה ברצועת עזה בעקבות מתקפת חמאס, יממה קודם לכן. מאז תחילת הלחימה פועלים ארגונים נוספים לצד חזבאללה; חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין, אמל, אלג'מאעה אלאסלאמיה, פלוגות ההתנגדות הלבנוניות והמפלגה הסורית הסוציאל-לאומנית; בניגוד לחזבאללה, שקיבל אחריות על יותר מ-2,200 תקיפות מתחילת הלחימה, הארגונים המסייעים קיבלו אחריות על עשרות בודדות של תקיפות נגד ישראל. מרבית התקיפות היו שיגורי רקטות לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בצפון ישראל, לצד ניסיונות חדירה בגבול וחילופי אש עם כוחות צה"ל; על אף שיש הבדלים אידיאולוגיים ועדתיים בין חזבאללה לבין מרבית הארגונים המסייעים, קיים ביניהם שיתוף פעולה ממושך, עוד מימי הנוכחות הישראלית בדרום לבנון ובמלחמת לבנון השנייה, והם מיישמים אותו גם במערכה הנוכחית; להערכתנו, פעילות הארגונים המסייעים בדרום לבנון מתבצעת בתיאום מלא עם חזבאללה, ולעתים בשיתוף פעולה מלא אתו. כל עוד הלחימה בין ישראל ולבנון מתנהלת במסגרת "המשוואות" הקיימות, חזבאללה צפוי להגביל את פעילות הארגונים המסייעים. אולם במקרה של הסלמה נוספת ופתיחת מלחמה כוללת, חזבאללה צפוי לאפשר לארגונים יותר חופש פעולה בתקיפות נגד שטח ישראל נגד כוחות צה"ל ואזרחים. להמשך קריאה...

ב-25 באוגוסט 2024, קיבל חזבאללה אחריות על תקיפה משולבת באמצעות רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים נגד יעדים צבאיים בישראל בתגובה לסיכול של המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר, בתקיפה ישראלית בבירות ב-30 ביולי 2024. הארגון טען כי התקיפה השיגה את יעדיה. קודם לכן, ביצעו מאה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקיפת מנע נגד אלפי משגרים של חזבאללה בדרום לבנון שכוונו לצפון ישראל ולמרכזה; מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, טען כי 340 רקטות שוגרו לעבר בסיסים צבאיים בצפון ישראל ולאחר מכן שוגרו כלי טיס בלתי מאוישים רבים לעומק ישראל וכי הם פגעו בבסיס ההגנה האווירית עין שמר ובבסיס המודיעין בגלילות. הוא הזהיר כי אם התוצאות לא יהיו מספקות, חזבאללה שומר לעצמו את הזכות להגיב בהמשך; בניגוד לטענת נצראללה, הבסיסים בעין שמר ובגלילות לא הותקפו. כוחות ההגנה האווירית, חיל האוויר וחיל הים סיכלו את מרבית שיגורי הרקטות וכלי הטיס בלתי מאוישים. לוחם צה"ל נהרג ושני לוחמים נפצעו מפיצוץ של מיירט ליד ספינת חיל הים אישה נפצעה מרסיסים בעכו ונזק רב נגרם לרכוש; פרשנים המזוהים עם חזבאללה טענו כי תקיפת התגובה נועדה לשמר את "המשוואה" בין ישראל לבין חזבאללה ולמנוע מלחמה כוללת, ושבו על עמדת חזבאללה כי הפסקת אש ברצועת עזה תביא לעצירת הלחימה בדרום לבנון; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות", בהם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, שיבחו את חזבאללה על התקיפה נגד ישראל; גולשים ברשתות החברתיות בלבנון ובעולם הערבי לגלגו על תקיפת חזבאללה וציינו כי הפגיעה הקשה ביותר הייתה בלול תרנגולות בצפון ישראל; חזבאללה עשה מאמץ תעמולתי כדי לבסס את הנרטיב השקרי שמתקפת המנע של צה"ל לא הצליחה ולא גרמה נזק משמעותי לארגון ולהכריז על הצלחות לכאורה בפגיעה מטרות איכות בישראל. מהלך זה נובע בין השאר מרצון הארגון להצדיק את פעילותו בפני אזרחי לבנון, להסתיר את ממדי הנזק שנגרמו לארגון כתוצאה ממתקפת המנע ויתכן גם שממדי הנזק שנגרמו לו עדיין לא נאמדו במלואם; להערכתנו, לאחר שחזבאללה יישם את תקיפת התגובה בעקבות סיכול פואד שכר, הלחימה בגבול הצפון תימשך על פי מדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה וה"משוואות" מתחילת המלחמה הכוללת ירי יזום בטווחים הקרובים לגבול וירי תגובתי לטווחים רחוקים יותר ובהיקפים משתנים בהתאם לעוצמת ואיכות הפעילות היזומה של צה"ל. להמשך קריאה...

ב-16 באוגוסט 2024, פרסם חזבאללה סרטון שחשף את עמאד 4, מתקן תת-קרקעי לאחסון טילים מדויקים ורקטות כבדות. הארגון איים כי הטילים מסוגלים לפגוע במטרות בכל שטח ישראל, מהצפון ועד אילת; כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ציינו כי הסרטון כולל מסרים שמכוונים לעבר ישראל, ובהם יכולות הטילים המדויקים וארוכי הטווח של חזבאללה, היקף המערך התת-קרקעי המבוצר של הארגון ואזהרה מפני ניסיון לפתוח במלחמה כוללת; פוליטיקאים, פעילים חברתיים ועיתונאים מתנגדי חזבאללה מתחו ביקורת על הארגון בעקבות פרסום הסרטון. הם טענו כי הסרטון מבוסס על בינה מלאכותית והאשימו כי חזבאללה הופך את כל לבנון למטרה עבור התקיפות הישראליות; חשיפת המתקן הבליטה את חשיבות מערך המנהרות התת-קרקעיות בעיני חזבאללה שנועדו לאכסון אמצעי לחימה, מיגון פעילים, ללחימה וביצוע תקיפות  לשטח ישראל ; להערכתנו, פרסום הסרטון הוא חלק מלוחמת התודעה של חזבאללה במסגרת  ניסיונותיו להעצים פומבית את יכולותיו הצבאיות  ולהרתיע את ישראל מהסלמה  וממלחמה כוללת. כמו כן, ניתן לראות את התזמון של פרסום הסרטון במקביל למשא ומתן להפסקת אש במלחמה ברצועת עזה כחלק מ"חזית התמיכה" של חזבאללה בחמאס וניסיון להפעיל לחץ על ישראל לקבל את דרישות חמאס. להמשך קריאה...

מאז תחילת העימות בין ישראל לבין חזבאללה בגבול ישראל-לבנון ב-8 באוקטובר 2023, נשמעים גילויי ביקורת בתוך לבנון נגד החלטת הארגון לפתוח בלחימה בטיעון של "תמיכה" במלחמה ברצועת עזה.  הריגתם של 12 ילדים ובני נוער מפגיעת רקטת חזבאללה במג'דל שמס ב-27 ביולי 2024 ואיומי חזבאללה להגיב בעוצמה נגד ישראל בעקבות הסיכול של המפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר, בבירות ב-31 ביולי 2024 הגבירו את החשש בציבור הלבנוני מפני הידרדרות למלחמה נרחבת מעבר לזירת הלחימה הנוכחית בדרום לבנון; הביקורת הפומבית נשמעת בעיקר מצד קומץ פוליטיקאים ואנשי תקשורת, מרביתם נוצרים שידועים כמתנגדי חזבאללה. הם מאשימים כי חזבאללה פועל בניגוד לאינטרס הלאומי ומסכן את חיי הלבנונים במלחמה מיותרת למען איראן. ביקורת נוקבת יותר נגד חזבאללה מופיעה ברשתות החברתיות, שם מתפרסמים פוסטים שמכנים את הארגון "טרוריסט" ומביעים תמיכה פומבית במותו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה. גילויי ביקורת מועטים הופיעו גם במרחב הציבורי עם שלטים שמתנגדים למלחמה, אולם אף גורם לא קיבל עליהם אחריות; הביקורת נגד חזבאללה באה לידי ביטוי גם בחוסר הסובלנות כלפי התושבים השיעים שנמלטו ממעוז חזבאללה בדרום בירות מחשש לתקיפות ישראליות; על מזכ חזבאללה, חסן נצראללה, הזהיר כי הביקורת משחקת לידי ישראל וקרא למי שאינם תומכים בארגון "לא לדקור את ההתנגדות בגב". למרות זאת, נראה שלביקורת אין בשלב זה השפעה משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות בחזבאללה. להמשך קריאה...